ימים יגידו. ימים יגידו, אנה

רצתה לבעוט בחתול ולא בעטה שרה מקבלת מאלוהים את מה שהוא נותן ולוקח, לא צובעת את השיער, לא מתאפרת ויפה לפחות כמו אמא
אולי אתיופיות מתות צעירות ואין להם סבתות, ההפך מכאן, שיש עודף גדול של סבתות ומחסור בסבים הוא שועל לא קטן, צריך לדעת איך לדבר אתו

ניב שפה

אף אחד מהאנשים שהכי אהובים עליה, אלה שהיא בשר מבשרם, כמו שאומרים, לא יודע את האמת של שתיים חמישים ואחת בצהריים, ביום שייוודע להם היא תתעלף ואולי אפילו תמות.

4
ימים יגידו, אנה
הוא ואמא נערכו למקרה שלמרות הכול המזל יאיר להם פנים ובחרו שמות שאפשר לצאת אתם לעולם הגדול
ניב שפה
גל לבן התקדם במהירות, זינק לגובה, חצה את קו המים והתפשט אל החול
ניב שפה
עד אז הסתדרו במזנון לבדם, אבל מרגע שזז האמבולנס מהמזח ולקח את תום אתו, הראש של אבא ואמא בבית—חולים והגוף שלהם יום פה ויום שם
חוץ מזה, אם יהיו הפגנות, היא תיסע עם שרה ונחשון ויראו אותה בטלוויזיה כשבא למזנון לקנות ארטיקים לאחים שלו תום כבר היה חייב את החיים שלו לצינורות בבית—חולים
המקלחות היו ריקות, לא היה לה בפני מי להתבייש בגופה הכחוש, להסתיר את החזה השטוח ולהסוות את ההכרח להיתמך בקיר בגלל השילוב הקטלני של רצפה רטובה וקורדינציה מקולקלת היא לא תתפלא אם הדם של האתיופים שקוף כמו מים

ימים יגידו, אנה

האוויר נחצה לשניים ועשה להם מעבר וכבוד, והם צחקו, אוהו, כמה שהם צחקו, הצחוק נשב באופניים והריץ אותם והם צחקו וטסו וצחקו עוד והתחילו לעוף, ומרוב צחוק התרחבה לה הבטן והשתחררו הידיים הקטנות שאחזו בה, האופניים איבדו משקל, הסַבָּל התרוקן והיה בום.

28
ימים יגידו, אנה
היא בת שתים—עשרה וקצת, גיל מצוין לחולצה רחבה וחצאית ארוכה כמו שלובשים בהתנחלות, הגוף יצמח לו בשקט, איש לא יראה כמה ואיך, ועד שתחזור אולי כבר תהיה אישה
מילון מורפיקס
ברגע שהאמבולנס לקח את חיים—תום נגמר זמן אחד והתחילה ספירה חדשה, כמו בלידה של ישו
ימים יגידו, אנה
קשה להסביר איך השתנה הכול מאז, הטעם של הלחם, גובה השמים, צבע הים