מזמור כז. תהילים

עקב כך קשור המזמור בתודעתנו בקשר הדוק לימי הדין והרחמים, ראש השנה ויום הכפורים
בחלקו הראשון של המזמור אין מעיב כל חשש או צל של חרון אף, הסתר פנים, נטישה ועזיבה של ה' את המשורר יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ

מזמור בתהילים בחודש אלול

לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד; וּבְהֶמְתָּם, לֹא יַמְעִיט.

4
Tehilim 929 #35 מזמור ל 20161215 ftw
תשובה אפשרית היא שהכוונה לבית המקדש שדוד לא זכה לבנות אותו, ובמזמור זה ואפשר לומר גם בסוף מזמור כ"ג דוד מביע את רצונו הגדול לשבת בבית המקדש, להיות חי כשבית המקדש קיים
מקראות גדולות תהלים
נעתיק כאן את המזמור על פי המבנה המוצע ולאחר מכן נבסס את הצעתנו: לְדָוִד א ב א ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד
תהילים פרק קז
המזמור מבאר כי השגחת ה' על האדם היא לפי ביטחונו בטובו של ה'
עדות לזיהוי זה עולה מיחזקאל כז 9: "זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ"
ה' מעוז חיי - ממי אפחד? פסוק כ"ג מצוטט מפיו של ישו ב : "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ" כו מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו

תהילים פרק כז

{א} לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר: {ב} אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: {ג} לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: {ד} יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: {ה} יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: {ו} יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: {ז} אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: {ח} יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ: {א} לַמְנַצֵּ֥ח בִּנְגִינֹ֗ת מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר: {ב} אֱלֹהִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה: {ג} לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ בְּכָל-גּ֝וֹיִ֗ם יְשׁוּעָתֶֽךָ: {ד} יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם: {ה} יִֽשְׂמְח֥וּ וִֽירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי-תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר וּלְאֻמִּ֓ים בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה: {ו} יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם: {ז} אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ: {ח} יְבָרְכֵ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים וְיִֽירְא֥וּ אֹ֝ת֗וֹ כָּל-אַפְסֵי-אָֽרֶץ:.

13
תהילים
יב עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל
הלכתי
הערה: דוד אמר בפסוק ד' "אחת שאלתי מאת ה'" אבל הנה כאן בפסוקים ה' — ו' וגם בפסוקים הבאים שעוד לא הגענו אליהם בינתיים הוא מבקש עוד בקשות, אז איך הוא אומר שיש לו רק בקשה אחת? השניות במצבו של האדם לפני ה' עתה יש לשאול, מה משמעות חיבורם זה לזה של שני חלקי המזמור השונים כל כך באופיים, ובסדר זה דווקא? י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי
מזמור בתהילים בחודש אלול
אוחזי התפיסה הראשונה מזהים בפרק יסודות היסטוריים והוויכוח בקרבם נסוב בעיקר על השאלה לאיזו תקופה בדברי ימי ישראל יש לשייך את המזמור