| ויטליאנו — סגני, איטליה, דוכסות רומא | אישר עינויים של חוטאים וכופרים |
|---|---|
| פרנצ'סקו — קלה ליגורה, הרפובליקה של ג'נובה | כשור, לעומת זאת, הוא נקרא גם חותם עופרת בהמתנה למסמכים פונטיפיים מסוימים |
| הוגלה מרומא בשנת 1798 על ידי החיילים הצרפתים | היסטוריה ערך מורחב — על פי האמונה הנוצרית, ישו מינה את הקדוש, אחד השליחים, לעמוד בראש הכנסייה הנוצרית ולנהל אותה |
|---|---|
| יוג'ינו — רומא, איטליה, דוכסות רומא | עם עלותו של האפיפיור ניעורו תקוות לליברליזציה בכנסייה |
היינריך הרביעי הגיב לפרסום המסמך בכינוס ב בו הדיחו 24 בישופים גרמניים ושני בישופים איטלקיים את האפיפיור.
18| לפי המסורת המקבלת את קיומה של , נפטר ב- | הכומר הראשי קורא ב שפתו הרשמית של המשמר את השבועה: אני נשבע אמונים בהן צדקי לשרת את האפיפיור הקדוש המכהן, את יורשיו לפי דין, להקדיש כל כוחי בעבורם, ולהקריב, אם יידרש הדבר, אף את חיי שלי בעבורם |
|---|---|
| פיאטרו פרנצ'סקו — גרבינה אין פוליה, | הגדרה זו הופיעה מספר פעמים בתשבצים שונים בעיתונים: ידיעות אחרונות 7 ימים , ישראל היום ומגזין לאישה |
ההסכם סימן סיום הלחימה בין הצדדים והגדיר את תחומי הסמכות של שני הגורמים, החילוני והדתי.
1