| חִבְרוּת אפשרות א: זכר להרחבה: 12 | והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" משנה אבות א, טו |
|---|---|
| ואיך מבחינים בין שמות נקביים לשמות זכריים? על פי אופן אחד אין כלל הבחנה בלשון בין זכר לבין נקבה: לבעל החיים יש רק שם כללי אחד והוא משמש גם לזכרים וגם ולנקבות של אותו מין; והשם הזה עשוי להיות בלשון זכרי או נקבי | בישראל, על פי הסוחר, מייצר או מייבא סכין שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצורכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו — מאסר שבע שנים |
למעשה יש בלשון כמה אופני התייחסות לזכריותם או נקביותם של בעלי חיים.
| זאת הייתה התמונה עד לא מזמן, והנה בדורות האחרונים נפרצו גדרות המגדר ושמות רבים משמשים גם לבנים וגם לבנות | והואיל ושימוש זה יש לו גם טעם דקדוקי וגם טעם פסיכולוגי — אין לאסרו" |
|---|---|
| על פי הנוהג הלשוני העברי כאשר קבוצה כלשהי — בני אדם או עצמים אחרים — כוללת אפילו רק עצם זכרי אחד, הדיבור נוקט כלפיה לשון זכר, בלי לציין שיש בה גם נקבות; למשל "חברי הכנסת", "תושבי העיר" וכדומה | על פי השמות אי אפשר היה לדעת |
| אבי רצפה ולא אם רצפה, כפי שמצוין במילון העברית המקראית | במשך דורות רבים, כאשר יהודים נתנו לילדיהם שמות הם שמרו בין שאר הכללים על הכלל הבא: יש שמות של בנות שמות נקביים ויש שמות של בנים שמות זכריים ; ולא מערבבים |
|---|---|
| צומת אפשרות א: זכר כגון 'צומת מרומזר', 'הצומת הקרוב' | מכל מקום בספרות ימי הביניים עֵט הוא זכר, וכך גם לפי כל המילונים |