עוזרת אישית סרט. עוזרת אישית

וזאת הבעיה שלי עם הסרט — זה באמת לא נוגע לה האם היא בכלל יכולה למנוע את פגיעתה של אישה אחרת בתוך המערכת הגברית? באוקטובר 2017 נפער הסדק שבמהרה הפך לקו שבר תרבותי
יש שם גם המון ז׳אן-פול בלמונדו אבל כבר עניין אחר ואם אתחיל לכסות קלאסיקות במדור לא נצא מזה הכל די נכון אבל אני חושב שהבילוי במחיצתה של עוזרת אישית זוטרה במשך יום שלם, הראשונה להגיע למשרד וכמעט האחרונה לצאת, הוא עוד הרבה דברים והוא סרט הרבה יותר אנושי ורגשי מהתדמית שנוצרה לו

קורבן או על הסרט

מעשה בסיפור אהבת נעורים שנקטעת בעקבות תאונה.

סרטים חדשים: ״עוזרת אישית״, ״אוהב אותך לנצח״
התשוקה שלי לעיסוקי היא בראש ובראשונה בשל החותם שהרצאות אלו מותירות בלב המשתתפות והמשתתפים
generallistings.com :: עוזרת אישית
אנו רואים כל פעולה משרדית, שגרתית, וכך מתנהל למעלה ממחציתו של הסרט
ככה עושים סרטים על MeToo
בסרטים ובסדרות עלילתיות הסוגיות הרלוונטיות נבחנות גם בסביבות עבודה שאינן מוגבלות לתעשיות "הנוצצות", והן משתמשות במגוון מעניין של גישות, ז'אנרים ותפיסות סגנוניות
סיפורו של רודין, כאמור, היה ידוע זה שנים, אבל רק כתבה חדשה ב"הוליווד ריפורטר" מפברואר האחרון גרמה לכך שהוליווד וברודוויי לראשונה החליטו שזה לא יכול להמשיך ככה הכתבות החדשות על רודין, וגם סרטה של גרין, שכעת ברור שהוא מייצג תופעה רחבה הרבה יותר מרק זו שקרויה "וויינסטין", מייצגים את השינוי התרבותי שחל, ושבו לראשונה לבריונים, למתקיפים, למטרידים ולאנסים כבר אי אפשר לסלוח יותר, לא משנה כמה אוסקרים יש להם
דוגמאות בולטות הן סדרת הטלוויזיה "להרוס אותך" והסרט, שזה עתה התחרה על פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר וזכה בפרס התסריט, "צעירה ומבטיחה" בדיוק כשאנו חושבים שכבר אין מה לעשות בעולם זה של חשיבות עצמית, ג'יין מחליטה לפעול

עוזרת אישית

הבמאי הוא סקוט ספיר ״נשיקה בחצות״ ואת התסריט כתבו אנדרה קייס ואוניל שארמה.

עוזרת אישית (2019)
מדליקה את האורות, שוטפת כלים, מצלמת מסמכים במכונת צילום, דואגת לתאם פגישות בסדר היום של הבוס, הולכת, חוזרת, מנקה, מזיזה
עוזרת אישית
האם אישה אחת יכולה לשנות חוקים ומוסכמות בתוך מערכת גברית מובהקת? זו לגמרי החלטה של בתי הקולנוע להישאר סגורים גם בתקופה זו ושל המפיצים לבחור אלו סרטים להוציא לטרום בכורות ואלו לשמור בכספת
עוזרת אישית The Assistant
לעיתים זה עובד כמו בסצנה מדויקת בה מוצגת כיצד תרבות ההשתקה עבדה טרם עידן ME TOO וכיצד אין באמת ביכולתה של ג'יין לסיים את מעגל ההטרדות בשל ההסכמה שבשתיקה של העובדים האחרים, ולעיתים זה מרגיש יותר כמו ניסיון בתרגיל קולנועי אמנותי מאשר סרט שעומד בפני עצמו ושואב את הצופה פנימה