ושו"מ סמך לזה מדברי הפמ"ג שם ס"ק כ אשר הוכיח כן ממ"ש הש"ך יו"ד סימן רסח ס"ק כב בשם הרא"ש גבי האומר נתגיירתי ביני לבין עצמי, שאם בא על בת ישראל לא פסלה לכהונה, משום דאין אדם משים עצמו רשע, ע"ש | ואכן בדקתי ומצאתי כי יש שני "סימן לג" בתשובותיו, ושתי התשובות שונות בתכלית |
---|---|
מפני שאין לחוש כלל לקידושיהם — הן מצד עדיהם המופקעים מתורת עדות מחמת עבירה ומחמת קירבה, והן מצד מנהג קידושיהם שאין בהם לא אמירה ולא קנין כסף ואף בעילתם אינה אלא בעילת זנות | רביה הלורי מגיע לבגרות מינית בערך בגיל שנה |
ואפשר שכוונתו לספר צמח דוד ח"ג שהביא שם המעשה והלשון הנ"ל "שהקראים אינם מתאחים לעולם.
8הנה מראש צורים חזינן למרן הב"י אבן העזר ס"ס ד שהביא תשובת רבינו שמשון, בזה"ל: "מצאתי כתוב שהשיב רבינו שמשון על הקראים שאסור להתחתן בהם לפי שנשותיהם מקודשות להם בכסף או בביאה ומגרשין נשותיהם שלא כדת ומשנין ממטבע שטבעו חכמים בגיטין ונישאות לאחרים בחיי הבעלים, נמצאו הבנים ממזרים מאשת איש | שבודאי אינם חוששים לישא נשים נכריות, ולפחות לבעול נשים גויות ולהוליד מהן זרע מרעים, שולדה כמותה ובנים זרים ילדו |
---|---|
וגדולה מזו מבואר בשו"ת הרדב"ז ח"א סימן שנא אודות מומר שגירש את אשתו קודם שהמיר ואחרי שהמיר נשא אותה בערכאותיהם ונתייחד עמה בפני עדים, והעלה שא"צ גט, משום שלא אמרו חזקה אין אדם עושה בעילתו ב"ז אלא בישראל "כשר" הזהיר במצוות דלא שביק היתרא ואכיל איסורא או בסתם ישראל, אבל בזה שהוא פרוץ בעריות ובנכריות אתרע חזקתיה ולא שייכא ביה חזקה זו, ע"ש | וסבר הרב השואל להתיר את הבת מדין ס"ס — ספק אם היו שם קידושין וספק מגוי, משום שאין שום הוכחה שהיתה נשואה כדמו"י, שכן אפילו העתק כתובה לא נמצא בידה, ובעלה הראשון התנצר ודחה בחוצפה את פניות הרבנים אליו בדבר הקידושין, וגם מסדר הקידושין נפטר לב"ע |
ובלאו הכי כבר רבו הפוסקים, שאין להכשיר לעדות את האנוסים, מפני שעכ"פ עוברים הם על גופי תורה ואין כאן עדות כשרה, וכה הם דברי המהרשד"ם בתשו' סימן קי : "כבר נמנו וגמרו גאוני עולם קדושים אשר בארץ המה בשאלוניקי, שאפילו נתקדשה האישה בפני עדים אנוסים שם בפרקנקיאה לא הוו קידושין כלל ואם היא תרצה להינשא לאיש אחר מותרת להינשא למי שתרצה, משום דכל הנעשה שם לאו כלום הוא", עכ"ל.
6