| בלילה הראשון פתה אנטוניו את סבסטיאן ללכת בדרכו ולפנות את אלונזו מהדרך הכוונה להרוג אותו וכך ימשול בנאפולי, כמובן שהעסקה אינה חד צדדית, אנטוניו יפסיק להיות מחויב בתשלום מס ויזכה בהערכתו של סבסטיאן, אך מה חבל שאריאל משבש את תוכניתם והם כמעט נתפסים בשעת מעשה ומוצאים תירוץ ברגע האחרון | בעוד שעשרים ושש מן הן שירי אהבה המוקדשים ל"גבירה הכהה", מאה עשרים ושישה הם שירים המוקדשים לאדם הידוע כ"אדון הבהיר" |
|---|---|
| כשלבסוף ייפגשו כל הדמויות, אלונזו יגלה כי בנו חי וכל השאר יראו שפרוספרו עוד חי, יבין פרוספרו שאולי עליו לסלוח ולא להענישם | כַּבְּדִי עַצְמֵךְ בִּפְטֹר גְּבִרְתֵּךְ מִדִּרְאוֹנָהּ: בְּמוֹת חַיַּי, חִיּוּת כְּבוֹדָהּ תִּהְיֶה בָּךְ צְרוּרָה; אַךְ אִם אֶחְיֶה חַיַּיִךְ בִּקְלוֹנָהּ: עַל כִּי כָּשַׁלְתְּ בַּהֲגָנַת גְּבִרְתֵּךְ הַנֶּאֱמָנָה, וּבְשֶׁל פְּחָדֵךְ לִשְׂרֹט אֶת הָאוֹיֵב חוֹרֵשׁ הָרָע, הִרְגִי שְׁתֵּיכֶן יַחְדָּו כִּגְמוּל עַל הַכְּנִיעָה |
| הצייר לא יכול היה להינשא לה בתוקף צו ירושת אשתו המתה | מחזותיהם עירבו אלמנטים ממחזה המוסר, ביחד עם המחזה האקדמי, ליצירת צורה חדשה וחילונית של מחזה |
|---|---|
| יש כאלה שמציעים שזה היה לורד ביירון או כריסטופר מארלו שכתבו תחת שם בדוי - ויש כאלה שמרחיקים לכת אפילו יותר, ומצליחים להוציא את ההיסטוריונים מדעתם | אבל הריבוי הזה עשוי סתירות שכל אחת מהן מובילה לגיהנום |
תאריך זה הוא אף יום מותו, 52 שנה לאחר מכן.
| Hath not a Jew hands, organs, dimensions, senses, affections, passions; fed with the same food, hurt with the same weapons, subject to the same diseases, healed by the same means, warmed and cooled by the same winter and summer, as a Christian is? תקופת הביניים נוטה לקדרות פסימית ולביקורת מחשבתית נוקבת על החברה האנושית | וְאִם נוֹצְרִי פּוֹגֵעַ בִּיהוּדִי, לְאֵיזֶה שֵׁפֶל־רוּחַ יְצַפֶּה מִמֶּנּוּ, עַל פִּי הַמּוֹפֵת הַנּוֹצְרִי? ב- הוא השלים את "רם ויעל" " |
|---|---|
| הבכורה התקיימה ב-15 בספטמבר 1930, ב-Neues Schauspielhaus ב | הַפּוֹטֵר רוּחִי הַזַּךְ מִמַּעַשׂ מְסֻטָּה וְאֶת כְּבוֹדִי הַשַּׁח בְּנִוּוּלוֹ מֵקִים? הַגֵּאוּת כְּמוֹ דֶּרֶךְ קֶשֶׁת בְּכָל תֹּקֶף שָׁאֲגָה וּמִן הָעַיִן הָרוֹאָה בִּמְאוֹצָהּ יָצוֹא פָּרְצָה, אַךְ בְּתוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת שֶׁגַּאֲוָתוֹ סִיְּגָה בַּחֲזָרָה אֶל הַמֵּצַר אֲשֶׁר כְּפָהָה לְלֹא מוֹצָא, בַּחֲרוֹן יָצְאָה — שָׁבָה בַּזַּעַם שֶׁמֻּצָּה: אַף כֹּל אַנְחוֹתָיו |
בתקופה ההיא כפי שכתב אלמוג נהגו לבצע טבילה למעשה שלוש יציקות של מים שקודשו בברכת כוהן דת על קדמת ראשו של התינוק ביום השמיני אחרי הלידה.
13