הדבר העשוי בפניו של אדם והוא עומד עליו יקרא "על פניו", וכן " ותעבור המנחה על פניו" , וכן " וימת נדב ואביהוא ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם" שהיה אהרן אביהם רואה ועומד שם, ובדברי הימים " וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם" | |
---|---|
ולפי דעתי שאין הלכה כדברי זאת הברייתא וכדברי יחיד היא שנויה, שכך שנינו בספרא : " ואלהי מסכה לא תעשו לכם" , יכול יעשו לכם אחרים תלמוד לומר "לא - לכם", אין לי אלא לכם יכול הן יעשו לאחרים תלמוד לומר "לא תעשו" לא לכם ולא לאחרים, מכאן אמרו העושה ע"ג לעצמו עובר משום שתי אזהרות, משום "לא תעשו" ומשום "לא לכם" | וזהו זהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו בעניין פינחס וזולתו במקומות |
ואחרי כן יבא המשיח והוא מכלל חיי העולם הזה, ובסופה יהיה יום הדין ותחיית המתים, שהוא השכר הכולל הגוף והנפש, והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקדוש ברוך הוא, והוא העולם הבא, שבו ישוב הגוף כמו נפש, והנפש תדבק בדעת עליון כהדבקה בגן עדן עולם הנשמות, ותתעלה בהשגה גדולה ממנה, ויהיה קיום הכל לעדי עד ולנצח נצחים | והתשובה, מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבנו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו, לכך אמר רבי יצחק שאין להתחלת התורה צורך בבראשית ברא, והספור במה שנברא ביום ראשון ומה נעשה ביום שני ושאר הימים, והאריכות ביצירת אדם וחווה, וחטאם ועונשם, וספור גן עדן וגרוש אדם ממנו, כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתובים, וכל שכן ספור דור המבול והפלגה, שאין הצורך בהם גדול, ויספיק לאנשי התורה בלעדי הכתובים האלה, ויאמינו בכלל בנזכר להם בעשרת הדברות שמות כ יא : כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי, ותישאר הידיעה ליחידים שבהם הלכה למשה מסיני עם התורה שבעל פה: ונתן רבי יצחק טעם לזה, כי התחילה התורה בבראשית ברא אלוהים וספור כל עניין היצירה עד בריאת אדם, ושהמשילו במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו, וגן עדן שהוא מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה נעשה מכון לשבתו, עד שגירש אותו חטאו משם, ואנשי דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו, והצדיק בהם לבדו נמלט הוא ובניו, וזרעם חטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם בארצות, ותפשו להם המקומות למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם: אם כן ראוי הוא, כאשר יוסיף הגוי לחטוא, שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, כי כן הוא משפט האלוהים בארץ מעולם, וכל שכן עם המסופר בכתוב כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם להלן ט כז , ואינו ראוי שיירש מבחר מקומות היישוב, אבל יירשוה עבדי ה' זרע אוהבו, כעניין שכתוב תהלים קה מד : וייתן להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו |
---|---|
ובספרי ואתחנן לה הזכירו כל הזמנים הללו, במדרש אמרו: "בהתהלכך תנחה אותך", בעולם הזה; "בשכבך תשמור", בשעה מיתה; "והקיצות", בימי המשיח; "היא תשיחך", לעולם הבא | וכך אמרו רז"ל : " מכלל דבחדש ושבת בעי למיזל" |
שנאמר "למען ייטב לך והארכת ימים"; "למען ייטב לך", לעולם שכולו טוב, "והארכת ימים", בעולם שכולו ארוך.
13כל אלו דברי הרב זכרונו לברכה, ועוד נוסף עליהם דברים רבים | ועוד יש בצורה הזאת סודות עמוקים, כי לא היתה הצורה על זה הדמות הפקר וללא טעם, רק לצורך גדול וטעם נכבד, והעושו יתברך רוצה בקיומו |
---|---|
וטעם " לקדשו" - שיהא זכרוננו בו להיות קדוש בעינינו, כמו שאמר : " וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד" | ודע כי בכל המקום שאמר הכתוב " אלהים אחרים" הכוונה בו אחרים זולתי השם הנכבד, ויתפוס זה הלשון בקבלת האלהות או בעבודה לו כי יאמר לא תקבלו עליכם אלוה בלתי ה' לבדו, אבל כשידבר בעשייה לא יאמר בכתוב "אחרים" חלילה אבל יאמר " ואלהי מסכה לא תעשו לכם" , " אלהי מסכה לא תעשה לך" , ויקראם כן בעבור שיעשה בכוונה להיות אלהיו, אבל בהם אמר הכתוב " כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם ואבן ויאבדום" |
ומצאתי במכילתא ויסע ד : "היום לא תמצאוהו בשדה", אמר להם: היום אין אתם מוצאים אותו, אבל אתם מוצאים אותו למחר.
2