| בשנת , לאחר פטירת הרב זוננפלד, כתב הרב גרודז'ינסקי ל כי החזון איש איננו מ"יראי הוראה" בכל הנוגע לשאלות , אולם בענייני ממונות הוא חושש לפסוק "מגודל צדקתו" | בפגישה שאל ראש הממשלה כיצד יחיו יחדיו דתיים וחילונים |
|---|---|
| כן, קטעים, אבל לא מקוטעים | מרבית הביוגרפיות מבוססות על מקורות שבעל פה, ולא נכתבו בצורה מחקרית |
בין חבריה: אחייניו הרב , הרב והרב , הרב , הרב , הרב , הרב , הרב והרב.
| הרב הנקין עצמו שימש לימים בסטויבץ סטויפזי בלשונו כראש ישיבה | יש המשערים כי החזון איש העדיף ללמוד עם נערים צעירים משום שראה בהם מעין פיצוי על הילדים שלא זכה לגדל בעצמו, או משום שהעדיף לעצב את סגנונם בלימוד ולא ללמוד עם מי שכבר "התקלקלו" בדרכי החשיבה המקובלות בישיבות |
|---|---|
| על פי ה מלחמת היצר עמ' 135—136 , מניין שנותיה היה כפול משנותיו; אולם ייתכן שה "מחזה אברהם", המבוססת ללא ספק על דמותו של החזון איש, אינה זהה לחלוטין על כל פרטיה | בשרשם, אין כאן רק מדה אחת טובה ומדה אחת רעה: המדה הרעה היא ההזנחה את החיים הטבעים על מהלכם הטבעי - ובלי כל השתדלות ישתלם במדות הרעות כולן - יהיה כעסן מצוין, נוקם מצוין, גאה מצוין, וכן הלאה |
סיבת החיפזון הובהרה עם תום התפילה: החזון איש שמע במקרה אדם מבוגר וחלוש שענה לבנו המפציר בו לאכול בשל לבו החלש: "לא, מעולם לא אכלתי לפני התקיעות"; כדי שהלה לא ייאלץ להאריך בצומו, קיצר החזון איש את הטקס המסורתי.
14