| כה"ח סי' מ"ו ס"ק מ"א, מ"ב | עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ד' |
|---|---|
| וכ"כ הכלבו שהברכה פותחת בברוך ומסיימת בברוך ועניינה הודאה לש"י על המנוח והמרגוע שנתן לאדם מעמלו ויגיעו ע"י השינה ועל התועלת שהועילו בשינה לעכל מאכלו והיא ברכה עם מטבע ארוך | אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם |
| אמרי מרדכי ח"א עמ' רצ"א-ש' | ועיין ברא"ש שם שפירש ששכוי היינו הלב של האדם |
|---|---|
| וְאַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא | ומנהגנו לומר בלשון יחיד כמו הגירסה בשבת ל': לעולם יהא אדם המאמר: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו וישכם ויאמר" נמצא בספר תנא דבי אליהו רבא פכ"א: העטופים ברעב בראש כל חוצות, אין רעב אלא מדברי תורה, כמה שנאמר "הנה ימים באים נאום ה' ושלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'" |
אַתָּה הוּא ד' הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם ואתה הוא ושנותיך לא יתמו.
5