| עפצים משיח אחד או שניים דיים בדרך כלל לענות על הכמות המבוקשת | המשך פתגם עממי, הנפוץ בין ערביי הארץ, אומר : "מי שיש לו מרווה תחת ידו מרחיק מחלה מביתו" |
|---|---|
| עם עדשים, צייפס, עלי חלמית מבושלים, שורשי אמיך, גבעולי חוחן, ובקיצור עם הרבה מאוד ממאכלי השדה החמים, וכאן אנו מציעים להגישו עם עפצי מרווה | ואפשר ששמה לפי מלה זו מעיד על חשיבותה הרפואית הרבה |
| לשימוש חיצוני: להכניס חופן עלים לליטר מים, ולהרתיח במשך כ- 10 דקות | את העלים ששטפנו נכניס לסיר עם מים רותחים ונבשל אותם במשך 2-4 דקות כדי שיתרככו |
|---|---|
| עד שהאורז יהיה רך למחצה | לאחר שרתחו המים נחלוט בתוכם כמות מהתה האמיתי, בהתאם לכמות הרצויה לנו וכן את עלי המרווה הנקיים, בשום פנים ואופן אין להפריז בכמות העלים שנכניס לתה : לא "כל המרבה - הרי זה משובח", שכן עודף עלים ייתן טעם חריף לתה, ויספיקו להם 3-5 דקות של חליטה |
לסיר, שבו האורז המבושל למחצה, נוסיף את הצנוברים המטוגנים ואת נתחי הבשר הקטנים ונערבב היטב, נוסיף גם את הפלפל השחור, קמצוץ מלח, ואבקת מרק שנפוררה היטב לפני שנבזוק אותה על האורז אבקת המרק בבואה במגע עם חום נוטה לפתח גושים.
2| הן מצויות בקופסת השימורים בשתי צורות: שלמות או חתוכות לנתחים קטנים | חרק או דבורה, הבאים למצוץ את צוף הפרח, כדי למוץ את הצוף, נלחצת מעין תושבת או דוושה, המפעילה מנוף המוריד את לשכת גרגרי האבקה על גבם |
|---|---|
| ממולאי מרווה חריפים בעגבניות ובבשר או בפטריות המרווה היא ממיני התבלינים שאפשר להשתמש בהם גם כמרכיב עקרי בהכנת תבשיל, יש כאלה שיעדיפו להרכיב מן המרווה 'ממולא' בשר חריף מתובל לעילא, אך לאלה שלא יחפצו במילוי בשר, או שנגרעת מהם היכולת להשתמש בבשר בשל שהייה בשדה ובשל מחסור באמצעי אחסנה בתנאים נאותים לבשר, יוכלו אף הם להשתמש בפטריות משומרות, אין הטעם נגרע בשל כך,ולהיפך! אך אל-חשש, העפצים לא נחרכו והתפחמו, אלא פשוט זהו הצבע, שקליפת העפצים החיצונית מקבלת בחום | כדי לחזק את דעתו, שהמוריה היא צמח הארץ מקדמת-דנא, מוסיף א' הראובני ואומר, ש-39 מיני מרווה נפוצים למכביר בארץ ובשכנותיה, כאשר בחלקם הגדול הם מתייחסים בשמותיהם המדעיים לשם הארץ ולחלקיה, כגון : מרווה ארצישראלית, מרוות יהודה, מרוות ירושלים, מרווה נצרתית ועוד |