קידוש שישי אשכנז. קידוש של שבת

ליהודים בתקופה זו, שלא כיהודים בתקופות מאוחרות יותר, יכולה הייתה להוות פתח הצלה בטוח דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ
בתלמוד מובא כי ניתן לערוך קידוש על יין שטרם ועל כן אינו מכיל 'יין מגיתו' , ועל כן כשר לקידוש ומשמע שאם אין לו בני בית, יצא בקידוש זה, ולא יקדש בבית

לימוד משנה

כיום לא נהוג לקבוע סעודה בשעת כניסת השבת, אך יש המקיימים את כאשר פורים חל ב בסמוך לכניסת השבת, וממשיכים לאחר מכן את הסעודה כסעודת ליל שבת, כאשר הקידוש נעשה באמצע, דין זה נקרא.

30
קידוש
אף היא עלתה לגג ונפלה ומתה
זמירות לליל שבת
החסידים נמשכים כדרכם לאחר האריז"ל שנהג לעמוד בכל הקידושים ואף בשל יום
Piyut
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ
אלו הם איסורי : , ו; הגדרה זו מורחבת בזמן המתואר כ'' - כלומר במקרה של גזרות מיוחדות שתכליתן העברה על הדת: במקרה שכזה מקובל כי יש למסור את הנפש אף על הקל שבמנהגים 'ערקתא דמסאנא' השלטונות הכריחו את היהודים לעבוד ל ולהקריב להם קורבנות ואף לאכול
אזכור השבת בהקשר יציאת מצרים מעורר קושי, מאחר שאין קשר ברור בין השבת ליציאת מצרים אף כי הקשר זה מובא ב ב, ומשפט זה הוא בעקבות גמרא שבה מובא כי יש להזכיר את יציאת מצרים בקידוש השבת

קידוש השם במאות בין אשכנז לארצות האסלאם: ה. היחס אל האגדה

רובם הגדול של פירושי הפיוטים מצוי עדיין בכתבי יד.

קידוש שישי נוסח אשכנז
ובשו"ת באר משה ח"ו סי' נג כתב להעדיף יין על מיץ-ענבים, וכן להעדיף יין מגתו על מיץ-ענבים מפוסטר, אחרי שכבר הופסק כחו
קידוש לשבת
כל המפרשים האחרים פירשו זאת כתיאור התגיירותן של הטובות שבאומות לעתיד לבוא
קידוש
אחד הידועים בסיפורי מסירות הנפש בתקופה ההיא היה סיפורה של : שבעת בניה של חנה נתפסו בידי המלך שצווה עליהם לעבוד לאלילים, כל אחד מהם סירב בתוקף, אפילו הקטן שבהם