לכה דודי. ניגון לכה דודי

יש הנוהגים לומר שירה זאת עם הפנים למערב, שכן שכינה מקומה במערב, ואז להסתובב חזרה מזרחה ובמסכת שבת קיח : "אמר ר' שמעון בר יוחאי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלין"
כך מה היה העולם חסר? יש הנוהגים לקוד לימין ולשמאל באמירת המילים "בואי כלה" ועוד בזהר ח"א קט"ו ע"ב מסביר ר' יוסי על הפסוק המקושר לגאולה "אני ה' בעתה אחישנה": "כגוונא דא כתיב ישעיהו ס 'אני ה' בעתה אחישנה'

לכה דודי

חכמים קבעו את הכלל "שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו", כלומר שתי המלים, השונות כביכול, מקורן בדיבור אחד, בווקליזציה אחת.

10
לכה דודי
אם כך אין להפריד כאן בין התפילה ובין ריטואל הסף של השבת, אלא הדברים שלובים זה בזה
לכה דודי
עד מהרה שבתה עוצמתו של השיר חוגים רחבים יותר ויותר והוא השתלב בתפילה בכל קהילות ישראל
לכה דודי לרבי שלמה אלקבץ / נעמי הולין
בתפילת שחרית לשבת, ביוצר, נאמר: "תפארת עטה ליום המנוחה, ענג קרא ליום השבת"
This version shares the same refrain and similar albeit altered versions of the first and last verses, but its placement in the service is very distinct from standard modern practice התמונה של נערה מעופרת בעפר היא מטאפורה לעם ישראל האבל על חורבן ארצו ועל גלותו
ר' שלמה גדל והתחנך והתחתן בסלוניקי והיה תלמידו של רבי יוסף טייטאצאק עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי - תנועת הקמה זו תסתייע על ידי המשיח שהוא על פי המסורת מבית דוד

לכה דודי

בארץ ישראל התיישב ר' שלמה אלקבץ בצפת.

13
לכה דודי לרבי שלמה אלקבץ / נעמי הולין
השתוחחות הלא היא התכופפות לעפר, כאילו אינה מורגלת עדיין לעמוד במלוא זקיפותה הרחק מיסוד העפר בו היתה טבועה
לכה דודי
עורי עורי מתרדמת יאושך כי הנה, ממש, אורו של משיח בא
Lekhah Dodi
ברמת תורת הסוד, ככל שהחוליות במערכת הספירתית הן גבוהות יותר הן משפיעות יותר ברכה על החוליות הנמוכות
את אלה שלא ניאותו לקבל מנהג זה מכנה הוא "קלי עולם" עתה אפשר לדבר על התרחבות גואה והולכת: יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרֹצִי וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
שלוש השורות הראשונות בכל בית ובית מסתיימות בחרוז דומה ואילו השורה הרביעית היא חריגה ומסתיימת בכל הבתים בחרוש "-לה" 8 וכך מתקשרת השורה הרביעית שבכל בית ובית לפזמון החוזר שאף כל שורה משתי שורותיו מסתיימת באותו חרוז: -לה: "לכה דודי לקראת כ-לה, פני שבת נקב-לה" הווה אומר: מתוך השיר ובמהלכו נקרע צוהר אל הזמן המוחלט של הגאולה, הזמן המשיחי

לכה דודי

אם כך המשפט בדבר "זכור ושמור" נקרא בשתי רמות משלימות: גם כמתאר את מצוות השבת המורכבות ממצוות "עשה" ומ"לא תעשה", וגם כמתאר את מהות השבת כמורכבת מיחוד הדוד זכור והכלה שמור , ולכן האל מתואר כ"מיוחד" מלשון אחדות - מאוחדים בו שני גורמים וגם קיים בו ממד נוסף המשוחח לאורך כל השירה עם התכנים הסימבוליים, אם כי אינו נכנס אליה במפורש — הממד הריטואלי: מנהג הכנת שתי אגודות הדסים לשבת, אחד כנגד" "זכור" ואחד כנגד: "שמור".

אנציקלופדיה יהודית דעת
שלושה מצבים כבר נאספו בהדרגה ובהתאמה לאורך השיר המתארים את זיקתו של האל לכנסת ישראל: דוד, חתן ובעל
לכה דודי
המנהג להתחיל את תפלת ליל שבת ב"לכו נרננה" נתקן על ידי ר' משה קורדובירו, תלמידו וגיסו של ר' שלמה אלקבץ, ואומץ על ידי קהילות האשכנזים וגם על ידי קהילות תימן, אך לא על ידי הספרדים
Lekhah Dodi
בעדינות נרקמת התקבולת בין החייאת השכינה מעפרה ובין התחיות הנפש מן הנשמה היתרה הפוקדת אותה