| גם לאחר סיום עבודות התשתית ביוני 2004 סרבה העירייה לחדש את רישיונות הרוכלות אף על פי שהתוכנית לנטיעת שדרת עצים ברחוב מחנה יהודה נזנחה, כך שמאז שנת 2003 לא פועלים רוכלים ברחוב מחנה יהודה | המושל הראשון של העיר, , ראה בשוק חשיבות עליונה בשימור אופייה המסורתי של ירושלים, ובעידוד תושביה לעבוד ולהתפרנס בעצמם, אך לא יכול היה לשאת את מראהו העלוב של השוק, העומד במקום כה מרכזי על אם הדרך לעיר העתיקה |
|---|---|
| הוועד גם ניהל משא ומתן עם משפחת שהייתה בעלת הקרקע, ובסופו של דבר נרכשה חלקת אדמה בחלק הפונה לרחוב אגריפס, ועליה נבנו ארבע שורות חנויות בשני רחובות צרים שנקראו רחוב התפוח ורחוב האגס | בין הפועלים המרכזיים לשיפור מצב השוק היה , מנהל בשכונת הסמוכה, אשר במהלך שנות ה-80 פעל לשכנע את סוחרי השוק להכיר בחשיבות שיקומו, לפעול לשיפור מצבם ותנאיהם, ולהשתתף בוועדות הציבוריות הדנות בעתידו של השוק |
מכתבו של אחד התגרנים משנת 1922 ל"ועד העיר" ארגון שייצג את היהודים מול השלטון הבריטי , הנושא את הכותרת: "הריסת החנויות הבנויות עץ על מגרש האדון חיים ואלירו בשכונת מחנה יהודה", מלמד על המצב הקשה: ממשרד הבריאות מודיעים לנו שבמשך שני החודשים הקרובים מוכרחים להרוס את חנויות העץ שבשכונת מחנה יהודה.
| שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא ו, הנמצא בין הרחובות ו לצד שכונת ב, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה | בנובמבר 2002 הודיעה העירייה לרוכלים בשוק שהיא לא תחדש את אישור הרוכלות שלהם בשנת 2003 בגלל עבודות תשתית עבור |
|---|---|
| שוק זה שוכן ממערב לרחוב מחנה יהודה וגובל ברחוב השקמה וברחוב בית יעקב | במקביל השתנתה גם אוכלוסיית המוכרים בשוק - מפלאחים ערבים לעולים חדשים יהודים ותושבי השכונות, שהתפרנסו ממכירת תוצרת חקלאית ומוצרי מכולת |
אלה מצדם טענו כי הם חפצים בחנויות קבע, אלא שאין ידם משגת לממן את קניית הקרקע ואת הבנייה.
17