| צילום: יובל אראל כעת, חוזר יזהר ומשיק אלבום אולפן חמישי — "עניין של הרגל", באלבום החדש חוזרים יזהר ואלונה קמחי לשיתוף הפעולה האמנותי, לפני כשנתיים, כתבה אלונה קמחי כעשרה טקסטים חדשים, חלקם מבוססים על טקסטים רוסיים ששמעה בילדותה ורובם חדשים ומקוריים | |
|---|---|
| לחן וביצוע : יזהר אשדות | יזהר אשדות לא שוקט על שמריו לרגע, בשנת 2,000 משיק אלבום ראשון באינטרנט, חלוץ בתחום, קולט את המהפכה הטכנולוגית, הוא ממשיך ללא לאות בהרפתקאות מוסיקליות נוספות, שמות מוסיקאים ומוסיקאיות איכותיים נקשרים בפעילותו בתחום, רונה קינן, יהלי סובול, נורית גלרון, דויד ברוזה |
משה הצטרף לעבודה בשנה האחרונה, לא רק כשותף לעיבודים ולהפקה המוסיקלית, אלא גם כחבר ותומך.
22| כמה שנים מאוחר יותר תיסלם מתפרקת, יזהר פונה לעסוק בין היתר בהפקה מוסיקלית, פועל לצד מוסיקאים רבים, פרוייקטים מוצלחים, קורין אלאל, בועז שרעבי, עפרה חזה, שלמה ארצי, אבי טולדנו, אדם ועוד… 1992, קצת אחרי איחוד חגיגי של תיסלם,יזהר אשדות פונה בחזרה לקדמת הבמה, ומתחיל ביצירה עצמאית, אלבום סולו ראשון, מניב להיטים — "איש השוקולד", "הלילות שלנו", "מה תאמרי", "מלך שלך" ו"נועה של הים", אלונה קמחי, זוגתו, עומדת מאחורי התמלילים, יזהר ממשיך עם אלבומי סולו נוספים לצד הפקות עבור אחרים | השיר קורא לשמירה על הומניות וצלם אנוש גם במצבים בהם נראה שהדבר אינו אפשרי |
|---|---|
| יזהר אשדות, אחרי תיסלם, הקריירה העצמאית ועתה אלבום חדש, יזהר אשדות שר אלונה קמחי, עניין של הרגל, אלבום, מופע | השיר מדבר על חיילים צעירים, כמעט ילדים, שמוצאים את עצמם בתוך מציאות אלימה ואבסורדית |
הכתיבה היוותה את התמריץ להתחלת העבודה על האלבום החדש אליו צרף יזהר את חבריו לדרך הארוכה — משה לוי, צוף פילוסוף, רן עפרון ושי ברוך.
6| לאחר מפגש זה, יצאה אלונה למספר סיורים בחברון | שוב מדגדג בתאי הזיכרון והנוסטלגיה, חברי תיסלם, בוגרים יותר, מבוססים יותר, מנוסים יותר, חוזרים לסבב איחוד מיתולוגי |
|---|---|
| במקביל חני לרנר , זמרת צעירה ומבטיחה יוצאת ל"רדיו חזק", החברים מתיסלם מגיעים לאוזןבר מיד לאחר מופע איחוד בהיכל התרבות | הייתי שם — כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם — כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם — בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון |
אני אוהב לעבוד עם אנשים לאורך זמן, יחד עם הלהקה שלי אנחנו כמו מכונה מוסיקלית משומנת וההקלטות היו כיף גדול, אני מאמין שאפשר לשמוע זאת בשירים.
2