| הלידה, כאירוע שהמילים מחווירות כלפיו, נעשית למושא לסיפורים חוזרים ונשנים המנסים לעכל ולחיות מחדש את אותו אירוע עוצמתי ונשגב | וכתבו את המשפט הבודד שהוא אומר לעצמו בקול טרם קריאת ההגדה |
|---|---|
| סיפור הלידה, האישי והלאומי, בא לתת כלים לרגשות ומחשבות, שמלווים אותנו באירועים סוערים ומרגשים כאחד | האר"י הקדוש כותב שפסח זה ראשי תיבות פה-סח |
| מארק שאגאל: משה, עם שני קרני אור יוצאים ממצחו, חוצה את הים עם מטהו | המילים אשר היו בגלותן ונגאלו משעבודם, עלולות להיות למרמס עם יציאתן 'מן השפה אל החוץ' ולהיוותר בבדידותן כמאז |
|---|---|
| והם מסיימים בשני מאמרים: השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין | גם בלידה האישית, נשים רבות חשות צורך עצום לספר את סיפור הלידה שלהן לכל מי שרק מוכן להקשיב |
ברוך נחשון: בני ישראל, מובלים על יד משה וקערת סדר פסח ענקית, הולכים בין שני קירות מים, בהם ניתן לראות חיות ים שונות כאשר מלאכים עפים מעליהם.
15