יוסף בן מתתיהו. הפינה ההיסטורית: יוסף בן מתתיהו

Niese, Berlin ובאנגלית מהדורת William Whiston, A לטענת יוסף, יוחנן הסית את אנשי טבריה, ובראשם ואביו פיסטוס, למרוד ביוסף ולהתחבר אליו
בדברם כזאת הראו ארבעה מכתבים אשר כתבו אליהם — לפי דבריהם — אנשים מגבול הגליל בבקשת עזרה, יען כי חיל רוכבים ורגלים רומיים נכון לבוא בעוד שני ימים לבֹז את ארצם, והם בקשו מהם למהר לשלוח עזרה ולא יעזבום לנפשם לא גליתי את הדבר לאיש וגמרתי בלבי לצאת נגדם

חיי יוסף / יוסף בן מתתיהו / מנחם שטיין

יוסף נזף בהם על כך שהם "מכלים את כוחם במלחמות אחים", אף על פי שהחליטו על מלחמה ברומאים, ומלחמות אלו הן "לשמחת נפש שונאיהם".

חיי יוסף / יוסף בן מתתיהו / מנחם שטיין
לפי ההשקפה הרווחת יש לפנינו וכוח מוזר
יוסף בן מתתיהו
יוסף ציווה אז למלא שקים במוץ ולשלשל אותם אל המקום בו נגח האיל, כדי להפחית מעוצמת הנגיחה
חיי יוסף / יוסף בן מתתיהו / מנחם שטיין
לכן כדי להסביר איך זה באמת קרה, הם השתמשו בספרי יוסף בן מתתיהו, במיוחד ב"ספר המלחמות", שממנו יכלו ללמוד על היהודים
אלעזר בן שמי מן הכפר שאב כיום שעב , הצליח במעשה גבורה עילאי להתיז את ראשו של איל הברזל, ולהיכנס עמו אל העיר מעל החומה עם נפילת העיר, ירד יוסף אל "בור עמוק המחובר אל מערה רחבת-ידיים", הנסתרת מעיני העומד למעלה, ובה מצא 40 מנכבדי העיר, שהסתתרו במקום עם מלאי מזון המספיק לימים רבים
יוסף טוען שספרו של יוסטוס נכתב 20 שנה לפני שפורסם, ויוסטוס עיכב את הוצאתו לאור עד לאחר מותם של אספסיאנוס, טיטוס ואגריפס ובני משפחתו, כדי שלא יהיה מי שיזים את דבריו אולם גם את זאת הבטחתי למחול להם מחילה גמורה, אם ישלחו אלי את עשרת ראשי העיר

חיי יוסף / יוסף בן מתתיהו / מנחם שטיין

יוסף לקח איתו את חייליו והגיע ל ומשם כתב למשלחת תשובה, כי הוא מוכן לפגוש אותה בכל מקום בגליל, מלבד גוש חלב, עירו של יוחנן, וגברה, הכפר שכרת איתו ברית.

6
Flavius Josephus on the Dead Sea: Sources and Information / יוסף בן מתתיהו על ים
לכידתו של יוסף בן
אחרי ברכם אותי על הצלחתי בשלטוני בגליל הביעו את שמחתם למפעלי המפוארים והוסיפו, כי תהלתי היא גם להם לתפארת, כי הם בני עירי וגם מורי ויודעים הם לבכר את ידידותי על זו של יוחנן
קנאים (בית שני)
לא ידעתי מה לעשות, כי נשארו לי רק שבעה מלוים מזוינים, ולא מצאתי לנכון לשוב ולאסוף את חילי, יען כי כבר פנה היום, וגם לא באו ליום המחרת — לא יכלו לקחת נשק בידיהם, כי חֻקינו אוסרים את הדבר הזה, גם בשעת צרה ומצוקה