| בשל הקושי הגדול של ילדים צעירים להתמודד עם מוראות השואה והשלכותיה - בחרנו בפסל זה, שיש בו ביטוי הן לגדיעה ולאובדן והן להמשך הצמיחה והחיים | מסורת היא למעשה תרבות הנמסרת מדור לדור והמקשרת בין הדורות |
|---|---|
| צמצום — הקדשת זמן קצר במהלך היום לנושא | התייחסות ליום - הילדים חשופים לו בסביבתם והתעלמות לא תיתן מענה לתחושות ולשאלות של הילדים |
| דוניה רוזן, מתוך יומנה שכתבה כשהייתה בת 12, בעת שהסתתרה ביער לאחר רצח בני משפחתה | ידעתי בלבי שזה כמעט בלתי מציאותי, אך את אבי הייתי בטוחה שעוד אזכה לראות |
|---|---|
| בין תמולנו למחרנו- אסופת מקורות לטקסי זיכרון לשואה, יד ושם, ירושלים 1997, עמ' 184 רוצה אני שתקימו יד לנו - מצבה שתגיע עד השמים, ציון שיראה אותו העולם כולו - פסל לא משיש ולא מאבן, אלא ממעשים טובים, כי מאמינה אני באמונה שלמה, שרק מצבה כזאת עשויה להבטיח לכם ולילדכם עתיד טוב יותר | אבל החלו לקנן בלבי ספקות והתחלתי להבין שאולי זה לא יתגשם |
חשבו במה דומה העץ לחברה שלנו? יצירת אווירה סמלית — נר זיכרון על רקע שחור.
17| מתן אפשרות לילדים לשאול שאלות | מסר מרוכך באמצעות מקורות וסיפורים המתאימים לגיל , כגון: ''צי'קה הכלבה בגטו'' או ''תומי'' |
|---|---|
| צפירת הזיכרון — הכנת הילדים לקראת הצפירה |
בהתייעצות עם משה קמהיקר, מדריך תקשוב בפעילות זאת הכין כל תלמיד מחטיבת הביניים תווית לנר נשמה אישי, בה צוין שם של אדם שנספה בשואה ומעט פרטים על חייו.
3