אולם מרן הבית יוסף בסימן פז , כתב, שמכל | |
---|---|
ויש נוהגים להדליקו על ידי שמוסיפים עוד כוסית שמן על מספר הנרות של אותו יום | תנו רבנן- למדו חכמים: מעיקר מצות הדלקת נרות חנוכה, נר אחד מספיק לאיש וביתו, ואין צורך להדליק יותר מנר אחד בבית |
לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי: כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא.
8יש הסוברים שמותר להכניס את השבת מזמן פלג המנחה ולא לפני כן שעה ורבע בשעות זמניות לפני הלילה , ואחרים סוברים שכל עוד ניכר שהדברים נעשים לכבוד השבת ולקראתה — ניתן להקדים אף יותר | ה מתבטא ביחס למצווה זו באופן מיוחד: "מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו" " |
---|---|
כשיטה זו פסק השולחן ערוך, וכך נוהגים הספרדים | ומכיוון שיש ספק האם השבת נכנסת בשקיעת החמה, או שמא בצאת הכוכבים, אנו נוקטים כדעה המחמירה וסוברים שכבר בשקיעה נכנסת השבת |
החובה היא להדליק נר של שבת, ועל כן אין היא מתקיימת בנר שכבר דולק, ויש צורך לכבותו ולהדליקו בשנית כדי שתתקיים בו חובת הדלקת נר שבת 'הדלקה עושה מצווה' | ברבות השנים, נהגו בכל תפוצות ישראל להדליק את הנרות בתוך הבית סמוך לפתח הבית, פתח החדר או על השולחן, תלוי במנהגים השונים , אף במקומות ובזמנים שהדבר לא היווה סכנה כלל , ויש שפסקו שכיום ייתכן כי המדליק בחוץ לא יוצא ידי חובתו |
---|---|
אך או אלמנות שמתגוררות בגפן, מחויבות להדליק בעצמן | ייתכנו כמה הבדלים הלכתיים בין שני טעמים אלה |
המקורות הקדומים ביותר למנהג זה, מלבד התשובה הנזכרת, הם בספרי ההלכה שנכתבו בפרובנס במאה ה-12, , ו , בדורות הבאים המנהג נזכר גם מחוץ לגבולות פרובנס: באשכנז אצל ,, בצרפת בדברי וב , ובספרד בדברי ה.
3