| כשניסינו לתאר את הזמן באמצעות חוט, עלו פה, מצידכם, כל כך הרבה אופנים יפים להמחיש ולתפוס את המושג החמקמק הזה | נבקש מכל תלמיד המעוניין בכך למנות דבר אחד מתוך הדברים שסמנו בשיר, עד שנקיף את כל הדוגמאות |
|---|---|
| האם יש לכם תחושה כלשהי לגבי היכן תמצאו? כתרגיל יצירתי, נתחלק לזוגות, ונוסף על כל הדברים שמה המשורר בשיר, יתבקש כל אחד מבני הזוג לחשוב על עוד שלושה דברים שמתחילים מחדש אצלו, באופן פרטי, מדי שנה | על הדברים האלה הוא יתבקש לספר לבן זוגו למשימה, ויחד, עליהם לכתוב עוד בית לשיר, שיכלול את האלמנטים האישיים הנוספים לפחות ששה, סך הכל שהם ספרו זה לזה |
נתבונן בשיר שוב מקרוב ונבקש למפות: חוץ מהחודשים, המשורר מונה גם את גלי הים ששבים וחוזרים, ותיבת נגינה שחוזרת שוב ושוב על אותו השיר, העלים הנושרים וצומחים, הטל, החקלאי החורש ואוסף והמשורר שזאת אמירה מעניינת בעלת מבט כפול, על עצמו, בתוך השיר.
7| מפגש ראשון עם הטקסט: נחלק לתלמידים את מילות השיר ונאזין לו בביצועו של צביקה פיק | כעת נבקש מהם להמשיך ולדמיין את אותו עיגול, מתעקל והולך עד לאותה נקודת תחילת השנה, של השנה הבאה |
|---|---|
| הרחבה למורה על כך, בנספחים | הביטוי להתחיל מחדש מסכם אותה בניגודיות הפנימית שבו, שנקראת גם |
בתום המלאכה, נשאל את התלמידים: אחרי שערכתם בדקדקנות רבה את הטבלה הזאת, מה דעתכם - האם החלוקה הזאת משנה משהו למשורר? האם אנחנו פיזית באותו מקום? שאין הבדל בין הדברים כלל? ומתוך הדמיון הזה לחשוב על שלושה ענינים שהיו רוצים לברך את עצמם לגביהם, שישאו פרי בע"ה עד השנה הבאה.
9| נפתח את הנקודה ונאמר, שאפשר לחוות זמן באופנים רבים ומגוונים, וכל צורה כזאת נושאת משמעויות ותובנות אחרות על המציאות, ומשנה לחלוטין את האופן שבו אנחנו נעים בתוכה | וְרוֹאֶה אֵיךְ גַּנֵּי הַתַּפּוּחַ נוֹרָא עֲיֵפִים אַחֲרֵי הַקָּטִיף, אֵיךְ הָרוּחַ פּוֹלֵשׁ לַבְּרֵכָה הַקְּרִירָה וְחוֹרֵשׁ עַל פָּנֶיהָ קְמָטִים |
|---|---|
| נפתח את השאלה הבאה לדיון כיתתי: איך מיישבים אוקסימורון כזה בלב? את התוספת שלהם במליאת הכתה, בתום המלאכה | גם במבט על החודשים וגם במבט הכללי ובדוגמאות השונות שהוא מביא, יש מישור אנושי ומישור טבעי-כלל עולמי שעולה כאן |
סגירה שהיא פתיחה: נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולמשוך "קצה חוט" מהמקום שהיו בו בזמן הזה בדיוק בשנה שעברה.
13