| בסוף מבינים שסופר אינו יכול להגיע לכפרה לפחות לא בעזרת יצירותיו מפני שהוא משול לאלוהים ביצירתו | כמה ימים אחרי שראיתי את 'כפרה', גיבשתי דעה: החלקים השונים המרכיבים את הסרט — צילום סצנות הטבע, למשל , בימוי סצנת החוף, למשל , ליהוק לולה ושני אחיה, למשל , משחק בערך כולם, למשל — הם יוצאים מגדר הרגיל, גם בהיותם יוצאי דופן וגם בהיותם מקצועיים ומוקפדים |
|---|---|
| גם אני קראתי את הספר והייתי בטוח שאי אפשר יהיה להעביר את זה לסרט, והופתעתי לטובה בגדול | זה היה חשוב לסיפור מכמה פנים |
אמנם הסרט מחוכם מאוד, העלילה מתפתחת בצורה מקורית ואפילו השלד של הסיפור — למרות שבגדול הוא עוד סיפור אהבה שכולנו ראינו ושמענו לא פעם — מוצג בצורה שלא רואים כל יום.
| את סרטו הקודם אהבתי מאוד, וכאן הוא מוכיח כי הוא בהחלט יודע מה הוא עושה, ומסוגל לעשות את זה עד הסוף המר | בסצנת הסיום נראים ססיליה ורובי על שפת הים ליד בבקתה שאליה התכוונו לנסוע לחופשה |
|---|---|
| זה מה שחשבתי כשהסתיים 'כפרה' | אולי מלכתחילה זה לא רלוונטי לטהר את שמו של אדם שכבר אינו איתנו? כאמור, ככל שהסרט מתקדם, כך מתפוגגת האוטופיה ומתחילה לדחוף במרץ הטרגדיה |
| בעזרת one shot מצמרר ומדהים בעוצמתו, מתוארת הנסיגה של אלפי החיילים הבריטים המתמקמים על חוף הים, מחכים לספינות חיל הים שיבואו לחלץ אותם מהתופת | כאמור, ילדים יכולים להיות מאוד הרסניים |
|---|---|
| אבל בסופו של דבר, כל מה שיתר הסרט מציג, מצדיק בעיניי כל חלק אחר | אני מוכרח לומר שלמרות שגם אני לפעמים בוחל בהפי-אנד המתקתק ההוליוודי, עדיין אני מעדיף לצאת מסרט עם מחשבות חיוביות מאשר בדכאון ופאסימיות |