| השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן | גם רבינו האר"י היה נוהג תמיד, להתפלל סמוך לשקיעת החמה, ולאחר מכן היה מתפלל תפלת ערבית |
|---|---|
| השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו | ובשו"ע או"ח סי' רפ"ו סעי' ה' פסק: "היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף — יתפלל מנחה ואח"כ מוסף, כי תדיר ושאינו תדיר — תדיר קודם |
כששמע הרב את שאלת השניים, זעק: "הרסתם הכל! ומה שנהגו בבתי הכנסת, וכן מה שנהג רבינו האר"י להתפלל מנחה מאוחר, הכוונה היא לפני השקיעה בכמה דקות, ובזה אין שום חשש איסור.
24| ולי נראה כיון דלפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות שנתן טעם בסוד תפלת מוסף קודם מנחה, יש לפסוק כסברא שנייה, ואפילו יחיד, אם אינו רוצה לאכול קודם מוסף | |
|---|---|
| סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש | אבל בגלל שבמשך הדורות קיבלו כל ישראל עליהם להתפלל ערבית בכל יום, לכן בזמננו חובה להתפלל תפילה זו |
בגמרא במסכת ברכות דף כט: אמר רבי יוחנן, מצוה להתפלל עם דמדומי חמה כלומר, בזמן שהשמש זורחת או שוקעת , שנאמר "יִרָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ" זו תפלת שחרית, "וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים" זו תפלת המנחה.
5