לפי , תפילת ערבית היא רשות, ואילו סבר שהיא חובה | בקהילות אשכנז המערבי הנ"ל, אומרים שלשת פסוקים אלו בלי "לשם יחוד" , כל אחד שלש פעמים, אחרי מזמור "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" ולפני הקדיש; אחרי הקדיש אומרים "והוא רחום" ואומרים שוב פעם את פסוק "ה' הושיעה" |
---|---|
בקהילות , ו המנהג לספור אחרי "שיר למעלות", כאשר נוהגים לומר נוסח "" מיוחד, טרם הברכה, ובתחילה מברך וסופר השליח ציבור, ולאחר מכן הקהל מברך וסופר | ב המקשרת בין התפילות לקורבנות, קורבן תמיד של שחר מתאים לתפילת שחרית ו של מתאים לתפילת מנחה, אך אין קרבן המתאים לתפילת ערבית |
המקבילה שניתנת לתפילת ערבית היא הקטרת החלבים והאיברים מהקורבנות שהוקרבו ביום.
אך ראו גם בספר עמ' עה שהרב מביא שרבו הרב סבר שאף נשים חייבות בתפילת ערבית הקישור לספר מפניני הרב מפנה לאוצר החכמה, הזמין למנויים בלבד | ב מובאת מחלוקת לגבי החיוב שבתפילת ערבית: במשנה נאמר: "תפילת הערב אין לה קבע", ובגמרא מובאת מחלוקת תנאים בנושא |
---|---|
לכן זמנה העיקרית בלילה, החל ב, כעשרים דקות לאחר |
בקהילות רבות, בפרט ב ובמרבית הקהילות הספרדיות בתפוצות לא נאמרת הברכה.