| לפי , תפילת ערבית היא רשות, ואילו סבר שהיא חובה | בקהילות אשכנז המערבי הנ"ל, אומרים שלשת פסוקים אלו בלי "לשם יחוד" , כל אחד שלש פעמים, אחרי מזמור "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" ולפני הקדיש; אחרי הקדיש אומרים "והוא רחום" ואומרים שוב פעם את פסוק "ה' הושיעה" |
|---|---|
| בקהילות , ו המנהג לספור אחרי "שיר למעלות", כאשר נוהגים לומר נוסח "" מיוחד, טרם הברכה, ובתחילה מברך וסופר השליח ציבור, ולאחר מכן הקהל מברך וסופר | ב המקשרת בין התפילות לקורבנות, קורבן תמיד של שחר מתאים לתפילת שחרית ו של מתאים לתפילת מנחה, אך אין קרבן המתאים לתפילת ערבית |
המקבילה שניתנת לתפילת ערבית היא הקטרת החלבים והאיברים מהקורבנות שהוקרבו ביום.
| אך ראו גם בספר עמ' עה שהרב מביא שרבו הרב סבר שאף נשים חייבות בתפילת ערבית הקישור לספר מפניני הרב מפנה לאוצר החכמה, הזמין למנויים בלבד | ב מובאת מחלוקת לגבי החיוב שבתפילת ערבית: במשנה נאמר: "תפילת הערב אין לה קבע", ובגמרא מובאת מחלוקת תנאים בנושא |
|---|---|
| לכן זמנה העיקרית בלילה, החל ב, כעשרים דקות לאחר |
בקהילות רבות, בפרט ב ובמרבית הקהילות הספרדיות בתפוצות לא נאמרת הברכה.