| מניחים שמדובר בשרידים של בניין פוֹעֵל | ע' הפועל מנוקדת בצירי חסר |
|---|---|
| החטפות ב-ע' הפועל ברבים ורבות | גרימה במונחים מתבטאת בהוספת נוסף לפועל: לעומת "לבש את הבגד" מושא אחד , "הלביש את הילד בבגד" שני מושאים |
ע' הפועל חוץ מבגופים נסתר, נסתרת, נסתרים ונסתרות מנוקדת בפתח.
| צורת המקור המוחלט היא כמעט תמיד שָמוֹר, וצורת המקור הנטוי היא לִשְמֹר | כלומר "כל הפעלים נשמעים דומים" |
|---|---|
| שינויי המשמעות כללו צמצום משמעות, אימוץ משמעות שונה מזו המקורית, והרחבת משמעות - בדרך כלל כתוצאה מאובדן בניינים | עם זאת, כל הבניינים בשפה הפרוטו-שמית נוצרו בהוספת עיצורים או בהכפלת עיצורים בעברית או שאדה בערבית של בניינים קודמים |
פ' הפועל מנוקדת בשווא נח.
| פחות מבחינת המשמעות העכשווית של הבניינים | הִתְ לכל אורך הנטייה |
|---|---|
| בבניין קל קיימת גם צורה סבילה מיוחדת, בינוני פָּעוּל: שָמוּר, שְמוּרָה, שְמוּרִים, שְמוּרוֹת | בנייני הסביל הפנימי נבדלים מהבניינים ה רק ב, והשינוי הזה גורם משמעות סבילה ביחס לבניין המקורי |
ב עברית החדשה השימוש במקור מועט ומוגבל רק לביטויים קבועים, למשל בפתיחה הנפוצה לאגדות ילדים "הָיֹה הָיָה" המילה הראשונה "הָיֹה" היא צורת המקור של "להיות".
24