| בחוגים ה פועלים לצמצום ההבדלים בין גברים לנשים, ולכן מעודדים הנחת תפילין בידי נשים | יצאו שבתות וי"ט שהן עצמן אות בין הקב"ה לישראל דכתיב 'כי אות היא ביני וביניכם' " |
|---|---|
| על פי האר"י יש להניח במנחה תפילין של השימושא רבה שהן, על-פי שיטתו, מסודרות כתפילין של רש"י אלא שהן גדולות יותר ברוחב על אצבעיים וכך נוהגים היום חלק מה | כשבדקתי עם סבי האם זה נכון הוא אישר ואמר שעד שהם עלו לארץ הם הניחו תפילין ובארץ הפסיקו כי זה לא מקובל |
| וכך דורש רבי עקיבא: "דתניא ר' עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים ת"ל שמות י"ג 'והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך' מי שצריכין אות, יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות" מנחות לו: | בימים טובים השביתה מעוגנת בלאו ובעשה |
|---|---|
| נראה שעצם העובדה שמעשה זה העיר את חמתו של הרב מקיטוב מלמדת על מידת הזעזוע שגרם שינוי המנהג הקדום כפי שמופיע גם בסיפור עצמו בשם הרב מקיטוב שהגיב על אי הנחת התפילין: "ויקצוף הרב מאד על זה כי הוא מורה ובא מספרי אשכנז", שם | בהגהותיו לשולחן ערוך ציין הגר"א שאמנם טעמו של השולחן ערוך שלא להניח מתבסס על הזהר, אך הגר"א עצמו סוקר את המקורות ההלכתיים וטוען שראיית בעלי התוספות במסכת עירובין, שהתבססה על הגמרא מהתלמוד הירושלמי שבה סופר על כך שמותר לכתוב תפילין במועד לצורך המועד, אינה ראיה כלל |
אם כן משמעות דבריו של הרמ"א היא נקיטת מעין עמדה של פשרה בין מנהג אשכנז ומעמדו ההלכתי של חול המועד כפי שנפסק והתקבל באשכנז איסור מלאכה מדרבנן בלבד ובין דברי הזהר כפי שצוטטו במלוא חריפותם ב"בית יוסף".
| לשון המקור: "רב המנונא סבא הכי אמר אלין ימים דאיקרון טובים ואינון תפילין דרישא דקודשא בריך הוא מנח להון ועל דא איקרון טובים בגין דאינון נהרין ברישא דקודשא עילאה | לדעתו, בבסיס שיטת הזהר בעניין עומדת הדעה שלפיה איסורי המלאכה בחול המועד הם מדאורייתא, וממילא חל איסור הנחת התפילין בחול המועד כבשבת וביום טוב משום סוגיית ה"אות" |
|---|---|
| מכאן למדו הפוסקים שישנה בעיה בהנחת תפילין על ידי נשים | קהילות , נוהגים ליצור ברובם, על כף היד את האות שי"ן |