| לפי מנהג שמקורו ב , ה שבקהל נוטלים את ידי הכהנים | זאת בניגוד לעבודה במקדש האסורה על בעלי מומים |
|---|---|
| יוסף היינמן כתב שאמירה זאת לא כוונה לקריאה בתורה אלא לכך שבעת קיום נשיאת כפיים הכהנים הורשו לומר את הפסוקים בעל פה | לאחר מכן הכהנים חולצים את נעליהם, מכסים את ראשם ב, ועולים סמוך ל ללא נעליים |
| וע"ע בספרו "מור וקציעה" על לשונות שולחן ערוך אורח חיים | ברם בשל הדעות החולקות נפסק כי כהן שעלה בטעות לברך ברכת כהנים - נושא כפיו ואין מורידים אותו |
|---|---|
| נוהגים שכל כהן המנוע מלהשתתף בטקס, יוצא מ בעת קיומו | וכן אצל ב, נוהגים לישא כפים רק בשחרית של ימים טובים |
בהרבה קהילות ספרדיות בחו"ל כולל נהוגה פשרה בין שני המנהגים: לא מברכים ברכת כהנים ביום חול, אך כן מברכים בשבתות ובחגים, ובהרבה קהילות ספרדיות בחו"ל מברכים בכל יום.
4